חיפוש
  • יעל פקלר

"אין עובדות, רק פרשנויות"- ניטשה

הפרשנות שאני נותן למצב שבו אני נמצא, לסיטואציה היא זאת שקובעת את הרגשות שלי ואת ההתנהגות שלי. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז הפרשנות שהם נותנים פעמיים רבות לסיטואציות היא אינה נכונה. חבר צוחק איתי ואני אפרש שהוא צוחק עליי, אני לא אזהה מצבים שבהם אני לא רצויה.

בקבוצה חברתית אני עובדת המון עם הילדים סביב נושא של זיהוי סיטואציות ורגע של השתהות לפני שמגיעים למסקנה.. זה לא פשוט עבור ילדים אימפולסיביים או ילדים שרמת המוצפות כול כך גבוה, שגם ככה יש להם קושי לזהות את הרגשות של עצמם, אז של אחר?

אחד מהכלים שלימדתי השבוע בקבוצה הוא פירוק לגורמים של סיטואציה שבהם הם התרגזו או נעלבו. 1. מה קרה? 2.. מה הרגשתי? 3. איך התנהגתי? 4. מה היה עיוות החשיבה שלי? (משקפיים שדרכם הסתכלתי על האירוע) 5. המשקפיים האלה מוכרות לי.. 6. איך יכולתי לנהוג אחרת?

הניתוח הוא בדיעבד בהתחלה! לוקח זמן לאמן את השריר של החשיבה לפניי, לוקח זמן להטמעה. אך ילדים לרוב מדווחים שמתוך 4 מקרים 1 הם הצליחו לעצור. ככול שנתרגל יותר ונחזק הצלחות כך זה בסוף יהפוך לחלק מהם.

מרגישים שגם ילדכם חווה קושי סביב פרשנות חברתית? קושי בוויסות רגשי? מוזמנים להתקשר ולהתייעץ 050-9246174

41 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול